"אין ספק שהפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) נוצר על מנת לבסס את הסברה שפעולות האדם הן הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית. מטרה כזו אינה מדעית במהותה, מכיוון שהיא מסתייגת מראש מהסברים אחרים להתחממות הגלובלית." 

כך טוען מדען האקלים רוי ספנסר. הוא מניח הנחה שנויה במחלוקת, ומציג אותה כמובנת מאליה ומוסכמת. על פי הבנתו, ל-IPCC יש אג'נדה שגורמת להטיה בדו"חות שהוא מפרסם. במילים אחרות, ספנסר (כמו גם אחרים) טוען ש-IPCC מפריז ומגביר את הטענות המדעיות התומכות בתאוריית ההתחממות הגלובלית בהשפעת האדם. ראוי לבחון את הטענה הזו לאור העובדה שלא ספנסר ולא אף אחד אחר הציע ראיה התומכת בה.

קיימים מבקרים, המרחיקים לכת עוד יותר, וטוענים שה-IPCC פועל על מנת לחסום עשיה מדעית שאינה תומכת בתיאוריית ההתחממות בהשפעת האדם. יש לציין כאן, שהעשיה המדעית הזו, שלכאורה נחסמת ומקופחת, כמעט ואינה קיימת.

האם ה-IPCC מתאר במדויק את הממצאים המדעיים?

ארגון ה-IPCC נוצר על מנת לאגד ולסכם מגוון רחב של מחקרים בנוגע לאקלים והשפעת האדם עליו, ולהנגיש את הממצאים לאנשים שאינם מצויים בתחום. המחקרים המדעיים עליהם מתבסס הדו"ח פורסמו ונגישים לציבור, כך שקל להשוות את הממצאים המקוריים לסיכום שבדו"ח ה-IPCC. אפשר גם להשוות את התחזיות, הן המקוריות והן על פי דו"חות ה-IPCC, למה שקרה בפועל.

קיימות אינספור דוגמאות למקרים בהם דו"ח ה-IPCC שסיכם מאמרים מדעיים, כלל הערכת חסר של מצב האקלים. קשה, לכן, לקבל את הטענה שהערכת המצב שלו מוגזמת.

להלן כמה דוגמאות:

פליטת פחמן דו חמצני משריפת דלקי מאובנים: הפליטה שנמדדת בפועל קרובה לתחזית החמורה ביותר מבין מגוון התרחישים העתידיים שתוארו על ידי IPCC (למעשה, קצב העליה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה גבוה פי עשרה מזה שנמדד, על פי קידוחים בליבות קרח, מזה 22,000 שנה).

גובה פני הים עולה בקצב מואץ, מהיר יותר יותר מזה שנחזה על ידי ה-IPCC. העליה בגובה פני הים גבוהה ב-80% מהעליה החציונית שנחזתה על ידי ה-IPCC. עד שנת 2100 העליה הצפויה, על פי ה-IPCC, היא בין 18 ל-59 סנטימטר. כיום הסברה המקובלת היא שהערכה זו נמוכה באופן משמעותי מהצפוי. מקור הפער הואבהתעלמות מתרומתן של כיפות הקרח בגרינלנד ואנטרטיקה, עקב ספק לגבי אמינות הנתונים. (ההשמטה הזו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה ש-IPCC מפריז בהערכת ההתחממות הגלובלית).

בכל קיץ באזור הארקטי, הקרח הימי נמס מהר יותר מהתחזית הממוצעת בדו"ח IPCC האחרון. הקרח הרב שנתי באזור הארקטי מתמעט באופן מתמשך ומתמיד, וקצב ההתמעטות הולך ועולה עם הזמן.

הספרות המדעית מראה באופן עקבי שגזי חממה הנפלטים כתוצאה מפעולות האדם אחראים ליותר התחממות גלובלית בפני השטח מכפי שנצפה מזה חמישים שנה. דו"ח ה-IPCC קובע רק שגזי החממה אחראים ל"רוב" ההתחממות בתקופת הזמן הזו.

בהרבה מקרים אחרים, העדויות מראות ששינוי האקלים מתרחש בקצב ובעוצמה גבוהים מזה שנחזה על ידי ה-IPCC. אין בסיס לסברה שהדו"חות מוטים לטובת תיאורית ההתחממות הגלובלית בהשפעת האדם כשהם למעשה, זהירים מאוד בתחזיותיהם.

למעשה, קיימות עדויות מהן עולה שההפך הוא הנכון - גם במונחי המחקר המדעי (ראו לעיל), וגם באופן בו מסוקרת עבודתו של ה-IPCC. מחקר עדכני (פראודנברג 2010) בחן את מה שנקרא "אי הסימטריה של האתגר המדעי" - סיקור מוטה של עשיה מדעית, שמדגיש תחזיות מסוימות ומתעלם מאחרות. מסקנת המחקר היא "... גילויים מדעיים חדשים תומכים, בסבירות גדולה פי עשרים, בטענת אי הסימטריה [ששינוי האקלים בהשפעת האדם צפוי להיות משמעותי יותר מזה שנחזה על ידי ה-IPCC] מאשר ההצגה המקובלת בתקשורת בארצות הברית".

הטענות שמטרת ה-IPCC היא לזרוע בהלה חסרות בסיס במציאות. קיימות עדויות לכך שההפך הוא הנכון.