הטענה שלעיל מכוונת לרגש יותר מאשר להגיון. ההיקש מניח שחיזוי האקלים בעוד עשרות שנים לא יכול להיות אמין יותר מתחזית מזג האוויר לימים הקרובים.
בניגוד לנטען, יכולת חיזוי מזג האוויר השתפרה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, והדיוק שלה גבוה למדי. עדיין, סטיות קטנות בתנאי ההתחלה של מודל מזג האוויר יכולות להתפתח למצבי מזג אוויר שונים מאוד, מה שהופך את התחזיות לזמן שמעבר לשבועיים ללא אמינות.
במדעי האטמוספירה מקובל להגדיר את מזג האוויר כמצב האטמוספירה בפועל, בעוד האקלים מתאר את המצב הצפוי. זה הבסיס להפרכת הטענה שלעיל. מודלים של אקלים אינם חוזים מזג אוויר יום יומי. הם חוזים את האקלים הממוצע.
שיאי טמפרטורה הם דוגמא לאירועי מזג אוויר. גידול בתדירות אירועי השיא מעיד על שינוי אקלימי. מתוך מיל ושותפיו.

תמונה 1: שיאי טמפרטורה הם אירועי מזג אויר, אך שינוי בתדירותם הוא סימפטום של שינוי אקלים. במקרה זה, עליה בתדירות אירועים של טמפרטורה גבוהה ביחס לכאלו של טמפרטורה נמוכה מעידה על התחממות גלובלית. מתוך: מיל ושותפיו, 2009

שינוי טמפרטורה של שבע מעלות צלזיוס בין ימים אינה אירוע מזג אוויר משמעותי או חריג. במונחים של שינוי אקלים, לעומת זאת, שינוי טמפרטורה כזה הוא אירוע דרמטי. בעידן בו הטמפרטורה הממוצעת הייתה נמוכה בשבע מעלות מבימינו, יריעות קרח בעובי של קילומטר וחצי כיסו את מנהטן!
אנלוגיה מוצלחת להבדל בין מזג אוויר לאקלים היא גובה פני המים בבריכת שחיה. דמיינו שהבריכה מתמלאת לאיטה. אם אדם קופץ פנימה, יווצרו גלים. הגלים משולים למזג האוויר, והגובה הממוצע של פני המים משום לאקלים. כל פעילות בבריכה יוצרת גלים, שיוצרים תנודות ומקשים על חישוב גובה פני המים המדויק בנקודה ובזמן נתונים. יחד עם זה, גובה פני המים הממוצע (כלומר, האקלים) יעלה, בוודאות, עם הזמן.
באטמוספירה, צינור אספקת המים הוא התגברות אפקט החממה. בהשפעתו, האקלים ילך ויתחמם, אך עדיין יתרחשו אירועי מזג אוויר (גלים בבריכה). מדעני אקלים משתמשים במודלים כדי לחזות את הגובה הממוצע של פני המים בבריכה, ולא כדי למדל את הגלים. מודל בסיסי של האקלים מופיע בספר "שינוי אקלים - גישה מולטי דיסציפלינרית", מאת ויליאם בורוס.

מבוסס על הצהרה של הארגון האמריקאי למטאורולוגיה (AMS) ועל המאמר "Relative increase of record high maximum temperatures compared to record low minimum temperatures in the U.S"