מדידות מראות שקיימת תנודתיות שנתית בפעילות הקרחונים, אך על פי המגמה ארוכת הטווח הפשרת הקרחונים נמשכת. כמה ספקני התחממות טוענים אחרת, בהסתמך על בחינה סלקטיבית של נתונים - התמקדות בקרחונים מסוימים והתעלמות מהמגמה ארוכת הטווח. הסחות דעת אלה אין להן דבר עם השאלה המהותית - מה מצבם של הקרחונים באופן גלובלי?
התשובה לשאלה זו ברורה וידועה, ומתבססת על ספרות מדעית. בממוצע גלובלי, קרחונים מתכווצים בקצב מואץ (תמונה 1). קיימת תנודתיות מקומית וקצרת טווח המשפיעה גם היא וגורמת לעליה או ירידת במסה של קרחון ספציפי, אך המגמה ארוכת הטווח אינה משתנה, ו-90% מהקרחונים בעולם מתכווצים (תמונה 2).

תמונה 1: שינויים ארוכי טווח במסת הקרחונים - מבוסס על קוגלי 2009.

תמונה 2: אחוז הקרחונים שהתכווצו ושגדלו בשנים 2008-2009, מתוך דו"ח WGMS 2011

חשוב להבין שמסת הקרחונים מושפעת לא רק מטמפרטורת האוויר אלא גם מכמות המשקעים. קיימים, לכן, מצבים בהם התחממות מביאה להגברת המשקעים ולהצטברות קרח. כך קרה בדרום מערב נורבגיה בשנות התשעים של המאה העשרים (נסייה ושותפיו 2008)

בשורה התחתונה, התפתחות הקרחונים מושפעת מתנאים מקומיים, אך התנודות האלה מתווספות למגמה גלובלית, ברורה וארוכת טווח של ירידה בנפח הקרחונים בקצב שהאיץ מאז שנות השבעים.