הסברה המכונה "היפותזת הקרניים הגלקטית הקוסמית" (GCR) מבוססת על ההנחה שהקרניים הקוסמיות יכולות "לזרוע" (seed) עננים. העננים מחזירים את קרני השמש ומפחיתים את התחממות פני השטח. השדה המגנטי הנוצר בהשפעת השמש מסית את הקרניים הקוסמיות ומפחית את סך הקרינה המגיע לכדור הארץ. פחות קרינה קוסמית המגיעה לכדור הארץ פירושה, על פי התאוריה הזו, פחות עננות ולכן עלייה בטמפרטורה.
כלומר - פעילות סולארית יוצרת שדה מגנטי, שחוסם את הקרינה הקוסמית. בתיאוריה, פחות עננים יווצרו, והתוצאה היא התחממות.
המחקר המדעי מלמד, שהשפעת הקרינה הקוסמית אינה מנגנון יעיל ל"זריעת" עננים. כמו כן, הנתונים עצמם אינם עולים בקנה אחד עם ההיפותזה שתוארה. בחמשת העשורים האחרונים, שטף הקרינה הקוסמית שהגיע לכדור הארץ גדל, והגיע לשיא בשנים האחרונות. על פי ההיפותזה, הגידול בקרינה הקוסמית צפוי היה להביא לירידה בטמפרטורות בחמשת העשורים האחרונים, ולטמפרטורות נמוכות במיוחד בשנים האחרונות.
הנתונים, לעומת זאת, מראים שלמרות העליה בקרינה הקוסמית, הטמפרטורות בעשורים האחרונים, ובפרט בשנים האחרונות, נמצאות בעלייה.

ספירת קרינה קוסמית, בממוצע לדקה (בכחול - בהתאם לציר האנכי השמאלי. שימו לב שהמספרים יורדים כלפי מעלה, מכיוון שירידה בקרינה צפויה לגרום לעלייה בטמפרטורה. מתוך Neutron Monitor Database). טמפרטורה שנתית ממוצעת של פני השטח (באדום - בהתאם לציר האנכי הימני, מתוך NOAA NCDC). מוצג גם פולינום מסדר שני המותאם לשני סוגי הנתונים.